פסק-דין בתיק בר"ע 2398/05

1.         בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 14.7.05 (כב' השופט ישי קורן).

2.         המשיב תבע בבימ"ש קמא החזר היטל עבור סלילת מדרכות ששילם בגין עבודות פיתוח שנעשו בקרבת ביתו שבנה ב/ז5ר, אותו הוא משכיר כעת. הוא טען, כי לאחר ששילם 5,778 ש"ח, לא נסללה כל מדרכה ברחוב בו נמצא הנכס (רח' הצנחנים).

המערערת טענה, כי העבודות בוצעו ברחוב ויצמן, שהוא רחוב הניצב לרחוב הצנחנים, והעבודות כללו סלילת כביש ומדרכות. כיוון המשיב שנהנה מעבודות פיתוח נרחבות בסביבת ביתו טענה המערערת כי המשיב חייב בהיטל.

המערערת טענה בבימ"ש קמא גם להתיישנות, שכן התשלום בגינו הוגשה התביעה שולם בנובמבר 1996, ואולם טענה זו נדחתה עקב דרישת תשלום שהציג המשיב מנובמבר 2002.

לגופו של עניין, המערערת טענה כי המשיב חוייב בהיטל סלילה לפי חוק עזר ל/ז5ר (סלילת רחובות) ,התשמ"ח - 1998, כיוון שנהנה מעבודות פיתוח נרחבות בסביבת נכסו.

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה, האם הנכס הנידון הוא נכס הגובל בסביבת עבודות סלילה, כמשמעותו בחוק העזר העירוני, אשר חייב בהיטל סלילה.

המערערת טענה כי מדובר ב"נכס גובל", כיוון שיש גישה מהנכס אל המדרכה שנסללה ברח' ויצמן וכיוון שהמשיב  נהנה מסלילת המדרכה.

המשיב טען כי עבודות הפיתוח בוצעו ברחוב ויצמן, הקרוב לרחוב הצנחנים אמנם, אך אין דרכו כניסה לרחוב הצנחנים, ולכן לא מדובר ב"נכס גובל".

בית משפט קמא קיבל את התביעה במלואה וחייב את המערערת להשיב למשיב סך של 12,000 ש"ח.

בפסק דינו, מציין בימ"ש קמא, כי העמדה שנקטה הנתבעת היא בלתי סבירה בעליל ואינה מתיישבת עם הוראות חוק העזר. לעצם המחלוקת קבע בית המשפט :

" נכס התובע נמצא במרחק של 2 חלקות מרחוב ויצמן ואינו גובל בו פיזית. הכניסה אל נכס התובע הינה מרחוב הצנחנים ולא דרך נכס אחר או דרך מדרכה של רחוב ויצמן. מה שמפריד בין נכס התובע לבין רחוב ויצמן אינו תעלה, ביב, חפירה או אחת מן החלופות האחרות האמורות בהגדרת הנכס הגובל שבחוק, כי אם שלושה או ארבעה בתים בנויים ברחוב הצנחנים. העולה מן המקובץ שנכס התובע אינו יכול להיחשב בכל דרך שהיא נכס גובל לעניין רחוב ויצמן ואני סבור כי נסיון הנתבעת להתייחס אליו ככזה נועד להצדיק את מחדלה של הנתבעת משך שנים רבות להסדיר את סלילת רחוב הצנחנים הגובל בנכס...

לפיכך החלטתי לקבל את התביעה."

3.         בבקשתה טוענת המערערת כי נפלו מספר פגמים בהחלטתו של בי"מש קמא, העיקרי שבהם הוא הפירוש השגוי אשר העניק בימ"ש קמא ל"נכס גובל" עפ"י חוק העזר ועפ"י הפסיקה. המערערת העלתה טענה חדשה, שלא נטענה בבימ"ש קמא, לפיה יש לנכס גישה למדרכה שנסללה מכספי ההיטל ברחוב וייצמן בשנת 2000, וזאת באמצעות מדרכה המובילה מרח' הצנחנים לרח' ויצמן. לפי גישת המערערת, די בקיומה של גישה כזו בין הנכס למדרכה הסלולה, כדי שיוגדר "נכס גובל" החייב בהיטל.

בתגובתו טען המשיב כי המבקשת גבתה היטל בשנת 1996, כאשר התכנית לסלילת המדרכה ברחוב וייצמן בשנת 2000 פורסמה רק בשנת 1998. משכך, המערערת גבתה היטל עבור תכנית שטרם היתה קיימת במועד הגביה ומכאן שלא היה בסיס חוקי לגבית ההיטל.

4.         דיון

השאלה המרכזית בערעור זה היא, האם יש לראות בנכס המשיב "נכס גובל", המקים עילה חוקית למערערת להטלת היטל סלילת מדרכה.

סעיף 1 לחוק העזר הנ"ל מגדיר נכס גובל :

" כל נכס הגובל רחוב או קטע רחוב, בין אם יש גישה לנכס מאותו רחוב ובין אם אין גישה כאמור, וכולל נכס שיש גישה אליו מאותו רחוב או קטע רחוב דרך נכס אחר או דרך מדרכה לרבות נכס שבינו ובין אותו רחוב או קטע רחוב נמצאים תעלה, ביב, חפירה, רצועות ירק, נטיעות, שדרה או כיוצא באלה, או שטח המיועד לפי תוכנית שאושרה בהתאם לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, לרצועות ירק, נטיעות או שדרה."

ב- עעמ 1004/04 יחזקאל בן אברהם נ' עירית חדרה (פדאור לא פורסם, 399 (1) 05 ) נידון מקרה דומה, בו הטילה עירית חדרה על המערערים, היטל סלילת כבישים, בגין נכסים שהיו קרובים לכבישים הנ"ל. בית המשפט עמד על החלופות השונות בחוק העזר לעניין הגדרת נכס גובל. יצויין, כי הגדרת נכס גובל בחוק העזר של המועצה המקומית /ז5ר ובחוק העזר של עיריית חדרה - זהה.